קרל ברנדט
 | |
| לידה |
8 בינואר 1904 מילוז, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
2 ביוני 1948 (בגיל 44) כלא לנדסברג, גרמניה המערבית |
| שם לידה |
Karl Friedrich Brandt |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת מינכן |
| תפקידים |
כירורג, פוליטיקאי, רופא |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
אנני רבורן (17 במרץ 1934–?) |
  | |
קרל ברנדט (בגרמנית: Karl Brandt; 8 בינואר 1904 – 2 ביוני 1948) היה רופאו המלווה של אדולף היטלר ועמד בראש תוכנית T4 - אותנסיה הנאצית, להמתת נכים וחולים. כנציב הבריאות של הרייך היה ברנדט מעורב בניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואה יחד עם עוזרו ורנר הייד ואחרים. היה הנאשם הראשי במשפט הרופאים שנערך במסגרת משפטי נירנברג, לאחר מלחמת העולם השנייה והוצא להורג בתלייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנדט נולד בעיר מילהאוזן שבאלזס הגרמנית (כיום העיר מילוז שבחבל אלזס-לורן, צרפת). הוא החל לימודי רפואה בעיר ינה, המשיך בפרייבורג ובברלין, והוסמך כרופא ב-1928. הוא הצטרף למפלגה הנאצית בינואר 1932, והיה לחבר באס אה ב-1933. באותה שנה טיפל במסגרת תפקידו כרופא בוילהלם בריקנר, עוזרו של היטלר, שנפצע בתאונת דרכים. היטלר הבחין בו והתרשם מכישוריו כרופא. ביולי 1934 הצטרף לאס אס, שם קיבל דרגת קצונה זוטרה של אונטר-שטורמפיהרר (סגן משנה), ומונה כ"רופא מלווה" של הפיהרר.
בנובמבר 1938 נשלח ברנדט בבהילות בידי היטלר לפריז, יחד עם רופא נוסף, במטרה לנסות להציל את חייו של הדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראט, שנורה בשגרירות גרמניה בידי המתנקש היהודי הרשל גרינשפן. מאמציהם כשלו ופום ראט מת מפצעיו, דבר שהיווה את העילה הפורמלית לליל פוגרום נגד היהודים בכל רחבי גרמניה שזכה לכינוי ליל הבדולח.
במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בספטמבר 1939 מונה על ידי היטלר לעמוד בראש תוכנית T4 - אותנסיה – תוכנית של הנאצים להמתתם של נכים וחולים. ברנדט התקדם בסולם דרגות האס אס, ובמהלך שנות מלחמת העולם השנייה הגיע לדרגות בכירות באס אס ובואפן אס אס. ב-28 ביולי 1942 מונה לתפקיד נציב הרפואה ושירותי הבריאות, תפקיד שבו עסק בתיאום בין מערכות הרפואה הצבאית והאזרחית. במסגרת תפקיד זה נשא באחריות לסדרת הניסויים הרפואיים בבני אדם שהתקיימו במחנות הריכוז הנאציים. ב-1943 הרחיב היטלר את סמכויותיו כך שיהיה אחראי גם על נושא האספקה הרפואית והמחקר הרפואי ברחבי הרייך, תפקיד שבו האפיל בחשיבותו על שר הבריאות.
בשל קנוניה על רקע יחסי יריבות ואיבה ששררו בינו לבין רופאו האישי האחר של היטלר, ד"ר תאודור מורל, פוטר ברנדט מתפקידו כרופאו של היטלר. בימיה האחרונים של המלחמה, ב-16 באפריל 1945, נעצר ברנדט בידי הגסטפו, ככל הנראה מכיוון שלהיטלר הודלף כי ברנדט העביר את משפחתו לתורינגיה. היטלר התפרץ בחמת זעם ואמר שברנדט בחר לו מקום העומד להיכבש על ידי בעלות הברית המערביות וכי זוהי בגידה. בהוראת היטלר ימים אחדים לפני התאבדותו, דן בית משפט בברלין בראשותו של מנהיג הנוער ההיטלראי, ארתור אקסמן, את ברנדט לעונש מוות באשמת בגידה. הימלר עיכב את ביצוע גזר הדין בטענה שאין עדויות מספקות להכחת אשמתו. שוחרר בהתערבות ידידו, אלברט שפר, והצליח להגיע לפלנסבורג בצפון גרמניה. שם נעצר יחד עם ממשלת פלנסבורג ב-2 במאי 1945.
משפטו והוצאתו להורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משפט הרופאים בגרמניה
ב-23 במאי 1945, נעצר מחדש, הפעם בידי הבריטים.
ברנדט, יחד עם 22 אחרים, נשפט במסגרת משפטי נירנברג במשפט שרשמית נקרא "ארצות הברית של אמריקה נגד קרל ברנדט ואחרים", אבל מוכר יותר כמשפט הרופאים. המשפט נפתח ב-9 בדצמבר 1946. ברנדט הואשם בביצוע שורה ארוכה של ניסויים רפואיים בבני אדם שכללו חשיפתם לטיפוס, מלריה, צהבת, קפיאה, גז חרדל, כימיקלים שונים, וכן ניסויים בעיקור, ברגנרציה של עצבים ושרירים ובהשתלת עצמות. כן הואשם בחברות בארגון האס אס ובאחריות לתכנון וביצוע תוכנית האותנסיה. עורך דינו במשפט היה רוברט סרווציוס לימים עורך הדין של אדולף אייכמן במשפטו בירושלים.
פסק הדין ניתן ביום 19 באוגוסט 1947. ברנדט, יחד עם שישה נאשמים אחרים, נידון למוות בתלייה, וגזר הדין הוצא אל הפועל בכלא לנדסברג ב-2 ביוני 1948. תשעה נאשמים נוספים נידונו לעונשי מאסר שבין 15 שנה למאסר עולם, ושבעה זוכו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על קרל ברנדט באתר "ספרטקוס"
- מאמר על רופאים נאצים, הדן בין היתר בברנדט, באתר יד ושם
- קרל ברנדט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)